לגמרי
אני לא חושב שטוקבק היה משיג את אותו האפקט כמו הפוסט ההוא
הנה הלינק למעוניינים
http://hultzut.com/2010/08/06/

1000 טוקבקים לא יצלחו לשנות אותי.
אבל כתבה אחת טובה או סרטון עם מסר יכול לעורר מהומה וזה לא רק בגלל שהטוקבט מיסודו הוא נטול ההדרת כבוד שקיימת בכתבה אלא גם מהמקום שהוא מקבל בתהליך התפיסה של הקורא. הקורא בעודו בשלב החיפוש לא יחשף לטוקבקים אלא לפוסטים, תנסו בעצמכם וחפשו מחרוזת מהתגובה שלי. הגם שהיא עוברת סריקה של המנועי חיפוש היא לא מקבלת את החשיבות ואת ההשפעה של הכתבה. לאחר מכן כשהקורא הגיע לתוכן הוא יחשף לטוקבק רק בתחתית העמוד וזאת אם הוא הגיע לתחתית.
ושם תחת ערמת הטרולים יכול להמצא טוקבק איכותי ורהוט אך זהו טוקבק, נטול אנליטיקס נטול חשיבות, סטטיסטיקה של מספר מגיבים לא יותר.
מה שגורם לי לרצות לכתוב את הסיפור שלי על הפוסט שכתבתי בגנות חברת אורנ'ג שהניב Iphone 4 חינמי.

טוב…. האמת שעכשיו העובדה שאני לא יכול לערוך את התגובה שלי טיפה, גורמת לי קצת להסכים איתך

היי,
האמת שהפתעת אותי עם התגובה המהירה….
בכל אופן, לא ירדתי לסוף דעתך בנוגע לסיבות שהופכות את תוכן הגולשים לכלי מוערך יותר מאשר הטוקבקים. ואתוודה מראש על כך שלא לגמרי ברור לי לגמרי הגבול בין טוקבקים לבין תוכן גולשים.

אתה טוען ש: "מתי טוקבק יצר דיון משמעותי ? אם הוא יצר דיון משמעותי זאת מכיוון שמישהו כתב או דיבר עליו בפלטפורמה "גבוהה" יותר: במאמר , בכתבה או בסרטון"

ועל כך אשאל, מה הופך מאמר וכתבה ליותר גבוהים מרצף של טוקבקים? מנקודת מבטי, כתבה ומאמר לעולם ישארו מונולוג. לעומתם הטוקבק הוא דיאלוג.

אני חושב, שאולי אתה נותן את הבכורה לכתבה מהסיבה הלא נכונה, והיא הסדר האירגון והתימצות, לעומת בליל של טוקבקים. טוקבקים מבחינה זו, הם חומר גלם לא מעובד. והכתבה היא חומר שעבר עיבוד. אך אני, מהחוויה האישית שלי, מוצא שהתעסקות באותו חומר בלתי מעובד היא מעשירה למצער, כקריאת המאמר. וזה אכן מצריך סלקציה כשקוראים, או… "עיבוד נוסף" של רעיונות שמועלים בתגובות, אך אני עדיין בדעתי שהטוקבקים גדולתם היא במגוון. לעומתם, מאמר תמיד יפול מהם מבחינת "רוחב זווית ההשקפה".

ותודה… אולי אני באמת אכתוב משהו כשהמאמנת שלי תניח לי קצת

היי סיני
אני מסכימה עם התפיסה בעקרון אבל לא ממש בטוחה שהיא מדויקת
בסופו של דבר גם העיתונות מוכיחה לנו מידי יום שהיא לא אובייקטיבית ולכן אני בטוחה שיש סינונים על הטוקבקים מצד אחד
מצד שני, אני בדרך כלל קוראת טוקבקים. זה מעניין אותי. אבל נכון שקשה לנהל דיון אמיתי. אולי בעידן השילוב בין טוקבק לפרופיל פייסבוק אפשר יהיה
לגבי הלייק של פייסבוק, אני לא חושבת שההשוואה נכונה. זה תלוי מה הלייק אמור להביע. יש חברות שכן לוקחות את זה להשפעה על מוצרים חדשים…

למעשה אני מזמין אותך לכתוב מאמר אורח על הנושא כאן בפורטל. נראה לי שראוי לשמוע את דעתך באופן מנומק ועשיר יותר מטוקבק

היי אלון, נעים להכיר
הטענה המרכזית שלי היא שהטוקבק יוצר אשלייה כאילו "הכוח נמצא בידי הגולש" אבל לא כך הדבר. הטוקבק משמש כמדד כמותי ולא איכותני לצערי, כמו אס אמ אס, מה שמשנה זה לא מה נכתב אלא כמה נכתב. ויקיפדיה מאפשר לגולשים להתערב בתוכן עצמו, לערוך את התכנים, להשתתף בדיונים ערים ולכתוב, ממש כך, את האניציקלופדיה הזאת. ניתן לצרף אליהם את אתרי הווב 2.0 , מה שנקרא תוכן הגולשים, ככלי מצויין ליצירת שיח שבו הגולשים הם באמת מלכי התוכן ולא רק מגיבים פאסיביים לו. הם יוצרי התוכן. שוב אני חוזר לטיעון המרכזי: מתי טוקבק יצר דיון משמעותי ? ואם הוא יצר דיון משמעותי זאת מכיוון שמישהו כתב או דיבר עליו בפלטפורמה "גבוהה" יותר: במאמר , בכתבה או בסרטון. אתרי התוכן מציבים את הטוקבקים במקום נמוך, תרתי משמע. הכמות היא מה שהופכת אותם לרלוונטים ולא התוכן שלהם. כפי שאני מביט על המציאות המקוונת הטיעון הזה נכון היום כפי שהיה נכון לפי מספר שנים כשנכתב. יתרה מכך, האפשרויות האדירות שקיימות היום רק מבהירות כי ניתן ליצור השפעה גדולה יותר באמצעות כלי חברתיים ומקוונים אחרים, מבלוג, דרך פורום, קבוצה בפייסבוק, סרטונים ביוטוב ועוד.
מחכה לטוקבק שלך לטוקבק שלי על כתבת הטוקבק…
סיני

לא הבנתי את הטרונייה שלך.
לדעתך ויקיפדיה משמשת ככר פורה יותר לרעיונות מאשר הטוקבקים בYNET?

איזה שיח פתוח יש בוויקיפדיה? שיח נגיש לציבור?

הטוקבקים באתרים כפופים למגבלות חוקיות שמחייבות פיקוח ומחיקה, ויש בהם בעייה של ספאם ותגובות לא הולמות או לא ענייניות, אבל היתרון הגדול הוא המגוון – שמעיד על רלוונטיות.

בטוקבקים במדורי הכלכלה למשל, אפשר למצוא הרבה דעות רציניות וגם טענות שנטענו בבדיחות הדעת שלאחר עיון מתגלה כי יש להן בסיס.
ובקיצור לדעתי, טרוניות כנגד טוקבקים הפכו לאופנה אך אין בהן ממש. כאשר תלמד לבצע את הסינון הדרוש ולהפריד בין עיקר לתפל – אני בטוח שהפסדך יצא בשכרך

המשטרה פשטה על עמותות חרדיות בחשד להונאה במהלך הפעילות גם נתפסו ונלקחו כאלף תעודות זהות החשודות כמזויפות, מכונות להדפסת תעודות זהות, מחשבים, מכשירים לניילון, חותמות וציוד נוסף. החקירה נפתחה בעקבות פעילות מודיעינית במשטרת ירושלים בחשד, שמוסדות חרדיים תורניים מזייפים תעודות זהות לצורך קבלת דמי תמיכה חודשיים ממשרד החינוך עבור תלמידים שכלל אינם לומדים בישיבות.

המשטרה חושדת, כי העמותות יצרו מצג שווא, לפיו מאות תלמידים לומדים בכל ישיבה, כשבפועל למדו בהן עשרות בלבד. במשטרה בודקים כעת לאן הוזרמו הכספים עבור התלמידים וצפויים מעצרים נוספים. מחר יובאו החשודים להארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים/

http://news.walla.co.il/?w=/22/1758069

חשוב מאוד. עם זאת, שכחת לציין כי סינגפור אינה דמוקרטיה וכי בארה"ב לכל מדינה מוקצים משאבים ענקיים לפיתוח שאינם צריכים להתקזז עם תקציב ביטחוני או אחר.